"מי שנותן מתוך שמחה, נותן הכי הרבה"
אדם בן 118 חגג יום הולדת עם 119 נרות (כן הוא מצפה לחיות שנה נוספת) , ברור שאדם שכך כל כך הרבה זמן זה ארוע תקשרותי גדול (בסגנון אדם שנושך כלב למי שמכיר ) , הוא נשאל שתי שאלות :
1. איך זה לחיות ב3 מאות שונות -
2. (זו ששינתה לי את החיים) מה הסוד לאריכות ימים ?
לתשובה של השאלה הראשונה לא כל כך הקשבתי
( הייתי עצבני לא זוכר למה ) .
לתשובה שנייה דווקא בטעות שמעתי הוא אמר "הסוד הוא פשוט ... לא להתעצבן מכלום" .
פתאום נחת עלי משקל אדיר שבדר"כ כשזה קורה אני מבין שיש לי הארה .
מאז למדתי ונוכחתי להבין שבאמת אולי לא רק שזה סוד לחיים ארוכים , זה גם דרך טובה להסתכל על החיים השתדלתי מאותו רגע לא להתעצבן לפחות לא כל כך מהר .
באמת אין אבל אין טעם להתעצבן מכלום , כי באמת אין בזה טעם .
1.בואו ניקח את כל הדברים שיכולים לבוא בזמן של עצבים .
2.יוצאים משליטה .
3.עלולים לומר דברים שאחר כך נצטער עליהם כם
4.הכל מתבלגן בראש
5.עלולים ליצור מצב של שיקול דעת שגוי
6.צורך לפעול מתוך אינסטינקט ולא מתוך מחשבה
כולם יסכימו איתי שלהגיד לא להתעצבן ככה פתאום זה קל יותר להגיד מלבצע.
בזמן המסע הרוחני שלי הזה מהרגע ששמעתי את ה"סוד לחיים ארוכים"
עשיתי שינוי פאזה , ניסיתי להיות שקול יותר להגיע למצב שבדר"כ אנ מתעצבן ממנו עד לרמה של עשן מהאזניים ולעצור לרגע לעצום עניים ולקחת נשימה ארוכה .
את התהליך הזה עברתי המון מאז (לעצום ענייים ולקת נשימה) .
ובאותו זמן עוברת בראש הרשימה של ה CONS (כן כן זו שתי פסקאות מעל העניים שלך עכשיו ) .
ונרגע ונוכח להבין שהעצבים מיותרים , הכל עובד יותר טוב ברוגע בליעה כזו של רוק מכל הלב שהגורגרת זזה בגרון וכאילו מאשרת שהעצבים קבורים עמוק עמוק .
מאז החיים שלי הרבה יותר מאושרים . אני מתאר לעצמי שאתם עכשיו חושבים לעצמכם : "מה ילד בן 22 שלא יודע כלום מהחיים שלו כבר מבין ?"
אני עברתי דברים (ועוד עובר ) שלא הרבה אנשים בגילי עוברים .
אני בערך נכנס לניתוח כל 3-4 חודשים כבר יותר משנתיים וזה רק גולת הכותרת כמובן של לכל אלו יש נגזרות (לשבת מחובר לצינורות בערך כל הזמן להיות כל הזמן על משככי כאבים שלא פוסקים ועוד דברים שבכלל לא קשורים לפציעה שלי ) .
אז הנה כן יש לי המון על מה להיות עצבני ובאמת היו תקופות בהתחלה שהייתי פקעת עצבים (מהלכת יהיה מונח שגוי שכן נפתעי ברגלי ) .
ואז נזכרתי באדם הזקן הזה ובום כל העצבים שלא הוצאתי והשיעור הגדול שלמדתי ברגע הפך קריטי על מנת שלא אאבד את שפיותי .
וזה עבד .
תחשבו בעצם מה הטעם להיות עצבני קודם כל ראו את הרשימה למעלה .
חוץ מזה החיים הופכים יותר ויותר קלים ברגע שמבינים שהעצבים רק עושים רע אם לא לך אז לזה ש"התפרקת" עליו לצורך העיניין וגם אם הרגשת הרבה יותר טוב כשהתפרקת כשההיי הזה של העצבים והאנדרנלין הולך אתה מתייסר על מה שעשית או לא עשית .
"חייך הכל לטובה" אומר סטיקר שעובר בשמשה האחורית של לפחות רכב אחד ביום .
הייתכן שזה נכון -
לא בטוח !
אבל מה שכן בטוח :
זה יהפוך את החיים להרבה יותר קלים .
אני לא בא ואומר שהחיים קלים ההפך הוא הנכון ובדר"כ אין שום סיבה נראת לעין לחייך אך , אם "עם האוכל בא התאבון" , אז אולי רק אולי "עם החיוך באה הסיבה לחייך"
הרי שלהיות עצבני זה כמו ללכת עם הראש בקיר
"אותה שמחה המשיכה לרנן בי: האושר לחיות. האושר הטהור ביותר, האושר המעיק ביותר, לחיות"
